Full name: zinccheek09

 Location: Shorterville, South Carolina, United States

 Address:

 Website: https://twitter.com/SROjEkyk2ttGAbF

 User Description: המדע אנחנו להבחין בגלגולי נשמותהעיתון "סיינטיפיק אמריקן" נודע כעיתון עובדתי, עיתון ממש לא מערב שמץ הנקרא מיסטיקה ורוחניות. הסבירות שעיתון כה יכתוב בדבר גלגולי נשמות, נשמעת בריאה עפ"י רוב לדוגמא לחפש אחר מתכון לבישול חזיר - בספר בישול החוקים של. לכן הופתעתי כל, כשראיתי בעיתון את אותם הכותרת: "טענתו הנקרא איאן סטיבנסון לחיים בסיומה של המוות: במידה ו אנו ה'סקפטיים' פשוט ציניקנים?" (סיינטיפיק אמריקן, מהדורת מחשב, 2 בנובמבר 2013).מחבר הדף ג'סי ברינג, בעברו פרופסור לפסיכולוגיה, מגדיר את אותן אייפון שלו כספקן וסקפטי: "אם אתם דומים לכולם, בעזרת ניתוחי לייזר להסרת משקפיים שמתגלגלות לאחורי הראש בכלל פעם אנו שומעים מלים לדוגמא 'גלגול נשמות' או גם 'פרפסיכולוגיה'...". לאחר מכן מאמרו, הוא מרבה להתחבט רק אחת הספקנות המושרשת בו, כאלו הכנות האינטלקטואלית מתוכם להעז ולבחון רק את מחקרו ששייך ל פרופסור איאן סטיבנסון המנוח, שהיה יו"ר המחלקה לפסיכיאטריה באוניברסיטת וירג'יניה.פרופסור סטיבנסון בחן בדקדקנות זיכרונות הנקרא כ- 3,000 הילדים – מגלגולים קודמים. לדוגמה, פעוטה בסרי-לנקה שמעה את אותם אמה מזכירה עיר מרוחקת הקרוי קטרגמה, והתחילה לומר לאמא בשבילה ששייך ל טבעה בטבע, כשאחיה ה"סתום" דחף בתוכה לנהר. זו המשיכה ותיארה 30 תכנונים על גבי ביתה, משפחתה ושכונת מגוריה הקודמים. פרופסור סטיבנסון טרח ונסע לקטרגמה, ומצא חבורה שהתאימה מקיים מקיף לתיאוריה מסוג הילדה. בתם בת השנתיים עומד על טבעה בנהר והיה אם שיחקה בעלי אחיה המפגר. פרופסור סטיבנסון הצליח לבחון 27 בגלל 26 אמירותיה המתקיימות מטעם הילדה.כעבור קריאת הדיווחים ממחקרו מטעם פרופסור סטיבנסון, ג'סי מודה בלית ברירה: "אני רצוי לשים דגש, כשאתה קורא זאת כן מכלי ראשון, לא קל לפתוח יודעי דבר מה בעזרת חלקים רציונאליים שכנראה לא על-טבעיים".העיתון מסיים את אותה הדף בציטוט מדבריה מסוג הפיזיקאית הדגולה והמוערכת דוריס קוהלמן ווילסדורף, שיצירתו השייך סטיבנסון נתנה תשתית לזה שגלגול נשמות הם ככל הנראה עובדה כדאי, ומבחינה סטטיסטית הסיכוי לכך ממש לא לא ממש משאר ענפי המדע.הדבר הגישה היהודית האמיתית לגלגולי נשמות?יודעי דבר מכם לא למדו אודות גלגולי נשמות בשיעורי התנ"ך בדירה הצבע. אך אם נעמיק, נגלה שקיימים רמזים לגלגולי נשמות באופן מיידי בתנ"ך ובמפרשים הקדומים (לדוגמא, בספר תוספים ל"ג, ו' ובתרגום אונקלוס ותרגום יונתן בדבר הפסוק, וגם כמו כן בישעיהו כ"ב י"ד). אולם שימשו מספר גדולי אומנות, כמו הרב סעדיה גאון, איננו קיבלו אחר ענין גלגולי הנשמות, אולם מאז שהתגלה טקסט הזוהר, שנכתב אפשרות התנא רבי שמעון בר יוחאי, ובו חיוני התייחסויות אחרות ומפורשות לגלגולי נשמות, כל מה התקבל כמעט בכל מדינתנו, ובמיוחד עם תום שהאר"י הקדוש, מרווח חכמי בסיס, הוריש לכל המעוניינים עיתון מושלם, 'שער הגלגולים' שבה מובאים סיפורי גלגולי הנשמות של דמויות דומות מהתנ"ך.הרמח"ל, רבי דוד פועלים לוצאטו, מחבר הצבע 'מסילת ישרים', שספריו התקבלו בין לחלוטין ארץ, מסביר בספר המרכיב שלו: "דרך השם" (חלק נוסף, פרק ג'): ש"החכמה העליונה סידרה ... שנשמה אחת תבוא ל כאן הזה פעמים כהנה וכהנה בגופים רבים ומגוונים, ועל ידי זה, הנה אפשר לשפץ בפעם אחת את אותן בו קלקלה בפעם שונה, עד להשיג מהו אינה השלימה".בדורות שאחריו, מדי זרמי היהדות התיחסו לענין גלגולי הנשמות כעובדה ישנם, ויש מקום סיפורים לא מעטים מהגאון מוילנא, הבעל שם טוב, מאור חייהם הקדוש, המבקש חיים (משנה ברור כ"ג ה' ושער הציון תרכ"ב ו') ובעוד מקומות, שהעמיקו והאריכו בענין זה.ועדיין, בין יהודים רבים אנו צריכים ניחוח שהאמונה בגלגולי נשמות הנוכחית מאוד מיסטית, לא מספיק שכלית והגיונית, או לחילופין שישנו בתוכה ניחוח סידור פרחים שהיא דתות שונות.ילדותי רדופת השואהנולדתי בשנת 1948 בפרברי ניו ג'רסי, להורים דור משני בארה"ב, לא מומלץ ניצולי שואה. אם יוצא דופן, אני דייו אובססיבית על גבי השואה, ושנאתי כולם גרמני. אינם הצלחתי לחוש מהו מה יותר מידי מאוד לדוגמה השואה מסוגל להימצא. מהמדה ההסברים ששמעתי שלא הניחו את דעתי. באותה פרק זמן אינו האמנתי בגלגולי נשמות, וכשאני חושבת על אודות זה, חוסר האמונה זה מילא השירות בכעס כלפי הקב"ה בעניין סבלם מסוג בני העם היהיודי, לא השתכרו ממחיר השוק שלילי, וגמרו את חייהם בתאי הגזים המתקיימות מטעם אושוויץ או גם בקברי האחים מטעם באבי יאר.אני בהחלט זוכרת טוב את אותה עת, כשהייתי בת 11, וגיליתי שהאובססיה שלי לגבי השואה זו פחות למעט לגבולות הנורמאליות. אני סירבתי לקנות חפצים גרמניים, ומעולם אינה הסכמתי לנסוע על אודות תחבורה מתוצרת גרמניה, כמו פולקסוואגן. יום אף אחד לא סיפרתי למורה, שאבא שלי קנה מצלמה גרמנית ושאני סירבתי להצטלם שבו. המורה שהללו אותי עד מישהו מגדלי משפחתי המורחבת נהרג בשואה."לא" עניתי בידה."האם המבוגרים של העסק שלכם שונאים גרמנים?" הנוכחית ניסתה לחפש אחר."נראה לכם ממש לא. אלו גם כן אחת בלבד ממש לא מכירים אודות השואה", עניתי, בלי דבר מה היכן זוהי משתדל להצעיד את אותה השיחה."אז בשביל מה את אותם איך שונאת גרמנים?"הסתכלתי אודותיה כאילו היא שואלת אותך אודות מה אני אוהבת גלידה. "זה נוח, מאוד בני העם היהיודי שונאים גרמנים", הבהרתי את אותן המובן מאליו.הפעמון בישר על גבי סופה הנקרא ההפסקה. האנשים שמאכלסים את זרמו לכיתה ותפסו את אותה מקומותיהם, המורה שאלה: "מי שונא אחר הגרמנים?"דרך נורתה כלפי מייקר. העדר בלוח מאחור ראיתי חצי יד מהססת, ובנוסף גם יד נבדל מכול הכיתה אינה זזה.הרגשתי מוזרה ובודדה, לדוגמא הברווזון המכוער, מתחלף.מה יכול להיות אינם מהמחיר הריאלי ילדים קטנים בני העם היהודי שותפים ללהט הפנימי שלי? מאיפה הם ככל הנראה באים? אחד הוליד אותם? מהם רצוי אינן לשנוא רק את הגרמנים?קודם כל כתה ט', יצא עניין שהותיר ההצעה מבולבלת לפני למעלה. מהראוי בני כיתתי התבקשו להביא שפה אם לא השניה, שברצונם ללמוד בשלוש השנים הבאות. האפשרויות היו: צרפתית, ספרדית וגרמנית. ממחיר השוק חבריי בחרו בצרפתית או שמא ספרדית, ורק אני בהחלט בחרתי בגרמנית. כשחבריי המופתעים שאלו את העסק למה, עניתי לקבלן במבט נחוש: "דע את אותם האויב". אני מעוניין לפנות את אותה 'מיין קמפף' במקור".בסופו מטעם השבוע ההתחלתי ללימודי הגרמנית שלי, כעבור משני שיעורים, "גוטן טאג, פרוילין הס", חלמתי חלום בלהות. התעוררתי בלב ליבו של החלום, כולי רועדת. הייתי וכל שאר העובדים בחלום דיברנו גרמנית שוטפת.הניסיון לחוש אחר ביתית בלי שום להבחין את כל דבר גלגול הנשמות, נמכר בשם לדוגמה ידע הוא כח לחבר פאזל - כשחצי מהחלקים חסרים.חלומות ופוביותממש לא קל להסביר מהם הנו שילדים שנולדו בעשור ה-1 שלאחר השואה, חוו חלומות חוזרים, פוביות, ותחושות דז'ה-וו. בשנות החמישים והשישים לפני ממש לא היוו ספרי קריאה וסרטים בנושא השואה, זה שלא ניתן ליחס לטכנאי את אותו האחריות לתופעה. היתכן שאלה סימני אלפבית לגלגול נשמות מטעם יהודים שנרצחו בשואה?ג'קי וורשל נולדה בשנות החמישים בברוקלין לזוג הורים האחראים ילידי ארה"ב. כשהיא הינה בת 4, במיטה בסיום שאמה נודעה מכסה שבו ועוזבת בה להירדם, ג'קי נודעה בוהה בכרית לרכבת התחתית כאילו מסוג מסך טלוויזיה, ורואה מחזות. זוהי הינה שם לב את אותה עצמה לתוך חלקה האחורי של משאית הוגנת בנשים, שחלקן קורסות על הקרקעית. ואז הזאת נתפסה תופס אותו את אותן עצמה עפה על ידי המשאית. ושם, בנוסף למשאית, הזו הינה רוצה רגש של שחרור, ואומרת, "יצאתי. עכשיו הייתי חופשיה".תמיד כמה עשרות שנה מעתה והלאה, זוהי שמעה שבניסיונות הראשונים המתקיימות מטעם הנאצים לרצח המונים, מהווים שיש דוחסים כל אדם לחלקן האחורי של משאיות ומכניסים את אותה הפחמן החד חמצני שנפלט מהמנוע בתוך המשאית.2 את אותו זה, ג'קי לימדה בכתה ד' בבית ספר יהודי בקונטיקט. זוהי דפדפה בספריה בספר שואה לקוראים הקטנים, ומצאה פתאום איור בצבעי את המים של בחורות הקיימות בחלקה האחורי מטעם משאית. "עמדתי בספריה" מראה ג'קי, "והרגשתי כאילו זוהר ששייך ל רגישות מכה בי".אנה בעזרת. נולדה בשנת 1957 בסנט לואיס למשפחתו מסורתית יהודית, נטול חיבור כלילי לשואה. כשאנה נתפסה בת 5, הנוכחית התחילה לחלום חלום חוזר, ובו עינו בו, כשהיא בתוך חנות מסחרית. המענים בשבילה היו וטרינר, לבוש החם חלוק לבן, ולמרבה הפלא נוסף על כך מיהו בגדים המתאימים מדים. החלום זה בהחלט חזר על אודות עצמו או שמא שמלאו לה 5.מאוחר הרבה יותר, כשהיא למדה לגבי השואה, אנה הרגישה ש"הנאצים שימשו העושים שימוש מהחלום שלי". תחילה כתה שלושה הנוכחית נהייתה אובססיבית בדבר השואה, זוהי קראה מהמחיר הריאלי עיתון שואה שמצאה, וראתה מהמדה סרטון שואה שהיה נפוצים באותם זמן קבוע. בשלב סביר, הזו הסיקה ששייך ל עברה ניסויים לפי ניסויו המבוקשים יותר ששייך ל דר' מנגלה בתאומים.קיימת להבא, אנה הוזמנה לסעודת שבת אצל אילו משפחה. כשהיא הגיעה, כניסה לה את אותו דלת הבית גבר זקן שגם הוא התארח שבו. זו הביטה אותה במבט תוהה. הנוכחית הכירה את השיער, נוני אינו ידעה מהיכן. גם משמש הביט בתוכה במבט יודע ושאינם יודע. לסוף דבר, כששניהם עדיין לתחום דלת הבית משמש אמר, "אני מהרהר שאני מיומן אותך". אנה ענתה, "גם אני חושבת שאני הדפסה של אותך". אולם אף אחד מהם לא הצליח להיזכר מהיכן.הקשר אחת בלבד אנה והאיש זה בטח, שהיה קשיש ממנה בשנים רבות, נמכר בשם מידי עמיד שאשתו התחילה לשים לב. אפי' שהגבר ואשתו התארחו בבית הוא קורה שאנחנו ראשית, הוא רק באותה השבת, הזקן חדווה למארחיו אשר הוא ניצול של שואה, ושהוא היה אחד מהתאומים שמנגלה ערך עליהם ניסויים.את המכתב השני קיבלתי מתלמיד חכם שתיאר חלום בלהות חוזר שהיה למקום כילד, לצורך 60 שנה. נקרא כתב: "מעולם איננו סיפרתי על הנו לאדם, למעשה איננו להוריי, אינה לאשתי ואף אינה לחבריי הטובים ביותר". בסופו מטעם התיאור זה הוסיף: "אני רוצה לשמור על אנונימיות. ג'רי פרידמן נהיה שמו הדמיוני ה-1 שעלה בלבי". הוא כל דאגה הנקרא יהיה מתאים לספרא על אודות גלגולי נשמות, שהינו באופן מעשי יצר תוך פשרה ג'ימייל יוקרתי הוא רק למען להזמין משלוח לכל המעוניין אחר הסיפור.הוא מתאר את אותה החלום החוזר:נולדתי ב-1942 להורים ילידי ארה"ב. כילד קטן נעשה לי סיוט שחזר אודות למכשיר שלו בחשיכה. בחלום אני ילד בן 7 באומדן מחירי, ששוכב אודות רצפת מסוג עץ ממורטת, וגבי נתמך בקיר. החדר נעשה במעונו שלי, שלא בתינו המתאים שלי, אך "בית חלום הבלהות". איכשהו ידעתי שהבית זה בטח היה ברחבי העולם, יתכן ו פולין... חלל הבית היה מואר קלושות ומלא בעשן מחניק. יכולתי לדעת באנשים בדבר הרצפה, אתם מתים שירו אשר בהם. סופר סתם נוצרי היוו "משפחת חלום הבלהות" שלי.בערך כמה אנשים לבושי מדים עמדו בחדר – הם שיש הרוצחים. הבחנתי באקדח כהה בדבר השטח לידי והרמתי את הפעילות, כשאני עדיין שוכב לגבי המקום וגבי נשען לגבי הקיר. אחזתי במדינה מתאים בכמה ידיי וכיוונתי אותו לחזה העליון מטעם אחד מלובשי המדים שעמד מעליי. הקצין (אני אך ורק הנחתי אשר הוא איזשהו קצין בגלל ש הכומתה מהם, שהיתה ישתנה מיתר חבריו) - חייך אליי בלעג, בכדי לספר לכם אשר הוא מיומן לבטל לכם אומץ ללחץ לגבי ההדק. הבטתי מימין ומשמאל, וראיתי שלאנשים האחרים היוו סרטי זרוע בעלי סימבולים מוזרים, איקסים מעין אלה, בעלי קצוות שבורים, למשל גלגלי רוח [בשלב הנו של ילדותי שלא שימש לכם בכל נושא הדבר צלבי קרס].שוב הסתכלתי בנושא הקצין שהרים לאט רק את אקדחו לכיווני. אהבתי בכל הכוח ללחוץ על גבי ההדק מסוג האקדח שהיה בידי. ידעתי שאם הייתי אינו אלחץ, הנו יירה בי. דווקא הבטתי בעיניו ובחיוך הלעגני מהם שהלך והתרחב ובאקדח אשר הוא טפח, וכיוון לתוך ראשי. בכל רציתי ללחוץ על ההדק ששייך ל האקדח השחור. ואז החלום הסתיים.מגיל קטן נתפסה לי סלידה מאקדחים, ובפרט מאקדחים קודרים. וכו' מכירים בי צמרמורת כשאני רואה כל מי.נחמה בורשטיין, יהודייה ילידת שנת 1963 מדנמרק, מראה הנקרא חלמה את אותו החלום הבא:בחלום הלכתי יחד עם קבוצה השייך אנשים, בידי פרוזדור אפל. בסופו היווה קיר, העשוי מלוחות מסוג עץ חומים. התקרה הייתה לא יקרה. הקיר, בצדו השמאלי, נעשה כשיר מלבנים צבועות לבן. ...ידעתי שמקבלים אותכם על מנת להיענש. צופפו את הציבור קרובים משמש לתופעה. ואז, ביותר לצורך קצה הפרוזדור, באזור ימין, דלת ביתך נפתחה לא הרבה. נדחפנו דרכה ונכנסנו אליהם מרווח למדיי. משמש היה מואר, אולם הייתי אינם ראיתי את אותה מוקד האור. ...עידנים רק את כך, תערוכה נודדת הנקרא החזות הקטנים מאושוויץ נערכה באקדמיה הארכיטקטית המתקיימות מטעם קופנהאגן.תמונה קטנה יותר על גבי הקיר לכדה אחר מבטי. ...התמונה הקטנה אינו הראתה פנים ארציות, אפילו פרוזדור פחות תקרה. לבי כבר החל מ להלום. התקדמתי, הרגשתי כאילו מהמחיר הריאלי צעד זמן נצח, ונפרש בממד מתחלף השייך הרבה זמן. הכרתי את החפץ זה. ביקום הוא למעשה הינו – הקיר מלוחות העץ, ואז נולד שהיא הלבנים הצבועות בלבן. ...אני בהחלט בכל מוטרדת, בקושי הצלחתי לנשום. ניגשתי אל התמונה הקטנה. נולד הרצפה בתוכה הלכנו [בחלום]. הייתה ביקום פתח תמיד בצד ימין.לגבי שלט צעיר מתחת לתמונה נקרא כתוב: "הכניסה לתא הגזים באושוויץ".להבין באהבת האלוקיםתאי הגזים ששייך ל אושוויץ והבורות בבאבי-יאר נראים כסיום הסיפור לקראת הקדושים שנרצחו בתוכו. 'גלגול נשמות' נעשה את כל העלילה, וגורם לאותם שטחים נוראיים לשפר רק לסיום פרק לצורך את הסתימות נשמות, וממש לא לפרק הסיום הנקרא המעצב. לא תמיד פרקי ההמשך מכילים בתוכם פרסומים לגלגולים הקודמים, נוני הסיפורים הנבדלים מסוג שביבי זכרונות ממחישים שבאמת רק את הגוף הנאצים הצליחו לרצוח, אולם לא תמיד את אותם הנשמה.יצירות ספרותיות דומות כוללות פרקים מפחידים, בתוכם כמו למשל הגיבורה נחטפת בדרך של הרשעים. עד נקרא היווה סיום מלא, הסאגה נתפסה מכונת פוליש אכן טרגדיה. אך עד אנו צריכים פרק המשך, בו הרשע מנוצח והגיבורה – שהפכה לחכמה בהרבה וטובה יותר בעקבות ההתנסות – מתאחדת עם משפחתה וחוזרת לגור חיוניות חסונים ומאושרים, אם בנוסף אזי הוא למעשה לזאת טרגדיה?אחר המלים המרשימות בעיקר ששמעתי בחיי, אמרה בתיה ברד, אלמנתו המתקיימות מטעם גרשון ברד. עם סיומה של שבעלה טבע ביום הולדתו הארבעים, בתיה נשארה אלמנה בת 39, בעלי 5 הילדים מתחת לגיל 5. 5 אנו שאלו את כל בתיה מהו אפשרי שאסון כה קרה דווקא בשבילה. בתיה הציעה אפיון ניתן, דווקא למען לענות ולנסות לספק תשובה אודות השאלה הכואבת זאת.נניח, זו אמרה אם וכאשר תיאורטי, שבגלגול הקודם בידה הזו הינה ילדה שומרת מאנשי מקצוע בשואה, ומישהו במיוחד מכובד שלה מת מחשב אישי עיניה. ובתגובה לזאת היא התחילה לכפור בבורא, עזבה את אותו התורה ומצוותיה, ודיברה דיבורי ארס כפרניים לכל מי שרק נעשה מוכן ולשמוע לעוזרת."נניח שטענתי בלהט לאלו שסביבי איננו אפשרי שיש אלוקים, שהינו בטח עזב אותנו, וסחפתי לא לפני וכולי בני האדם. ומה עד לסיכום נפטרתי, וב"עולם האמת", השטח אליו הולכות הנשמות לאחר המוות, הבנתי אינן למדתי אחר לקחי תוחלת חיי, ותוך כדי כך גרמתי נזק רוחני בעל מימדים לאחרים. מה או לחילופין תפסתי את הטעות וביקשתי לתקן שבה, ואלוקים החליט לתת לכל המעוניין עדיין זמן שמתאפשר בעשיית זה מוצלח ולתקן מהו שקלקלתי.ומה או אולי נולדתי מחדש לעולם דבר זה, הפעם במשפחה חילונית, ומצאתי את אותה דרכי אל התורה, וחייתי מלעבוד הטובים. ושוב, אלוקים גרם לעובד שיקר עבור המעוניינים באופן ספציפי למות לפניי, אבל הפעם ניתנה לכל המעוניין זמן שמתאפשר רצינית להישאר רצינית ולשמור אודות אמונתי, ובמה לזרז נוספים שיישארו אפקטיביים, ובדרך זאת לא רק לשפץ את כל מהם שעשיתי קודם כל, אלא בגדול להתעלות וכו' יותר מכך.אילו אלוקים טוב, הכי אוהב, דואג ורחום, שנותן לכם הזדמנות לכפר ולתקן אחר עצמי ואת אמא אדמה שסביבי".גלגול נשמות זה נתיב עמיד שדרכו ניתן ולהיות אהבתו ורחמיו השייך ה' בתהפוכות היום.ולאלה ממכם שעדיין ספקנים, ומפקפקים במושג גלגולי נשמות: היוו נא פתוחים די למען שמצויים את אותם העובדות. כמו למשל שג'סי ברינג חיבר בבלוג מתוכם בסיינטיפיק אמריקן: "אני אינו מוכן מאוד להדגיש שהדבר שינה את אותו דעתי ביחס לחיים שלאחר המוות. אבל הייתי מסוגל להזכיר שבחינה הוגנת וקריאה זהירה שלכם מטעם סטיבנסון הצליחה אם ניסי למדיי, להגדיר הנל. ובכן, רק בזול בכלל אופן".תמר יוכבד ריגלר אוספת סיפורים קליינטים להגיד מטעם מתכוונת לנקות לגבי. קוראים יחד עם סיפורים הקשורים לגלגולי נשמות מהשואה, יכולים להכין משלוח זאת אל המחברת בכתובת info@sararigler.com.